ה- 1.5.305, תושבי האמפריה הרומית מתעוררים לארוע נדיר. שני הקיסרים (למעשה האוגוסטים, אך על כך בהמשך) הרומים מתפטרים מתפקידם מרצונם הטוב, ומעבירים את השלטון לידי סגניהם. על הרפורמה במשטר הרומי שהובילה לארוע החריג ועל סירובו של דיוקלטיאנוס לשוב לשלטון, בפוסט זה.
מאז אמצע המאה השניה לספירה, שני האיומים על האמפריה הרומית היו בשני קצוות האמפריה. בגבול המזרחי היתה זאת האמפריה הפרתית ולאחריה האמפריה הססאנית (שתי אמפריות ששלטו בזו אחר זו על פרס של היום) שאיימו על האמפריה, ובגבול הצפון מערבי היו אלה השבטים הגרמאנים שאיימו על האמפריה. כך נאלצו קיסרי רומא, לא פעם ולא פעמיים, לשלוח כוחות צבא גדולים לשני אזורים אלו, המרוחקים כ- 4000 ק"מ אחד מהשני. ברור שהקיסר לא היה מסוגל לפקד על שני הכוחות, ולרוב הוא היה יוצא לפקד על כח אחד, ומפקיד את הכח השני בידי קצין הנאמן לו. הצלחות אותו הקצין נחשבו להצלחות של הקיסר, ולעיתים קרובות לאחר נצחונות דרשו החיילים לקבל טובות הנאה. היו מקרים שהחיילים לחצו על אותם קצינים למרוד בקיסר, ולהכריז על עצמם כקיסרים, על מנת שיוכלו לקבל מתנות מהקיסר החדש. התופעה הזאת של חוסר היציבות וקצינים בכירים שהכריזו על עצמם כקיסרים (בין אם כתוצאה מלחץ החיילים ובין אם בשל שאפתנות אישית), לא היתה נדירה, למעשה בחמישים השנים שקדמו לעלייתו של דיוקלטיאנוס, שלטו כעשרים קיסרים שזכו להכרה, ועוד עשרות קצינים שהכריזו על עצמם כקיסרים, אך לא הצליחו ליישם את הכרזתם זאת. את הבעיה הזאת, החליט הקיסר דיקוטליאנוס לפתור.
דיוקלטיאנוס עלה לשלטון בשנת 284. כבר בראשית שלטונו, היה לו ברור שהוא לא יצליח לשלוט על האמפריה רחבת הידיים לבדו, ושיתף בשלטון את מקסימיאנוס, איש צבא מוכשר, שלא היה בן משפחה של הקיסר. על המטבעות הרומים מאותה תקופה הוטבעו שמותיהם של דיוקלטיאנוס ומסימיאנוס, והצווים הקיסריים פורסמו בשם שניהם. יחד עם זאת היה רמז עבה לבכירותו של דיוקלטיאנוס. אחד התארים שלו היה בן חסותו של יופיטר, ראש פנתאון האלים של רומא, בעוד שמקסימיאנוס נאלץ להסתפק בהרקולס כנותן החסות שלו. בשלב הזה, האמפריה היתה מאוחדת, רומא נשארה בירת האמפריה והחלוקה נגעה בעיקר לנושא ההגנה על האמפריה: דיוקלטיאנוס היה אחראי על ההגנה מזרחית לאיטליה, ומקסימיאנוס על ההגנה על מערב האמפריה.
בחורף של שנת 290\1 נפגשו דיוקלטיאנוס ומקסימיאנוס והחליטו על רפורמה במשטר הרומי. לדיוקלטיאנוס ומקסימיאנוס, שתוארם היה בעצם אוגוסטוס הוצמדו סגנים שתוארם היה קיסר. הקצינים הללו לא היו בני משפחה, והם מונו על סמך כישוריהם. שני הקיסרים החדשים גירשו את נשותיהם ונשאו לנשים את בנות האוגוסטים שלהם. למעשה, במקום לבחור בבני משפחה כממשיכי דרכם, דיוקלטיאנוס ומקסימיאנוס בחרו את ממשיכי דרכם, מינו אותם לקיסרים ורק א"כ השיאו אותם לבנותיהם כדי להפוך אותם לבני משפחה. אגב, אחד הקיסרים היה גאיוס פלאוויוס יוליוס קנסטנטיוס, ובנו יהיה הקיסר קונסטנטינוס, שיתחיל את תהליך ניצור האמפריה הרומית.
תהיה זאת טעות לחשוב ששלטון הטטרכיה שולב בסוג של דמקורטיזציה של האמפריה. למעשה התוצאה היתה הפוכה. כל אחד מהאוגוסטים והקיסרים קבע לעצמו בירה אחרת, ואף אחד מהם לא ישב ברומא. התוצאה היתה ירידה במעמדו של הסנאט ובמעמד אסיפות העם של רומא, ורביעיית השליטים הפסיקה כל שריד למראית עין של התייעצות עם הסנאט. יתרה מזאת, החל מתקופתו של דיוקלטיאנוס, חל אימוץ של כללי המלוכה במזרח הקדום. האוגוסטים והקיסרים נתפסו כבחירי האל, כל פגישה של מי שאינו חלק מרביעיית השליטים החלה בהשתחוות ונשיקת שולי הגלימה של האוגוסטוס או הקיסר. הכח הפוליטי של כל אחד מהאוגוסטוסים או הקיסר עלה. יחד עם זאת, ככל הנראה דיוקלטיאנוס לא בצע את השינויים הללו מאהבת השררה, אלא מרצון לפתור את הבעיות שתארתי בתחילת הפוסט. אחת הבעיות הקשות היתה העדר העברה מסודרת של השלטון. כאמור בחמישים השנה האחרונות לפני עליית דיוקלטיאנוס לשלטון, רוב הקיסרים נרצחו ומן הסתם לא העבירו חפיפה ליורשיהם (שלא פעם היו אלה שרצחו אותם). דיוקלטיאנוס תכנן שהקיסרים יעלו לשלטון עם פרישת האוגוסטים, ולאחר שצברו נסיון והכרה עם האמפריה והבעיות איתן יש להתמודד, וימנו להם קיסרים חדשים, שיחליפו אותם בשלטון בבוא הזמן. וכך, בראשון למאי 305, התפטרו שני האוגוסטים דיוקלטיאנוס ומקסימיאנוס והקיסרים שלהם, קונסטנטיוס וגלריוס, הפכו לאוגוסטים ומינו לעצמם קיסרים חדשים. אולם בשנת 306 מת אחד האוגוסטים קונסטנטיוס, ובנו, קונסטנטינוס הוכרז לאוגוסטוס על ידי צבאו של אביו (למרות שלא היה קיסר, ולכן לא היה אמור לרשת את מקום אביו). כעת החלה שוב מלחמה בין הטוענים לכתר. דיוקלטיאנוס צפה בכל המאורעות הללו מהצד, מהארמון שבנה לעצמו בסלונה (היום העיר ספליט שבקרואטיה). כאשר ביקשו ממנו לשוב ולקחת את השלטון על האמפריה הוא סירב באמרו ש""אילו ראיתם איזה כרוב נפלא אני מגדל בגני, לא הייתם פונים אלי בהצעה כזו". מספר שנים לאחר מכן, בשנת 312 מת דיוקלטיאנוס והוא בן 67. וקונסטנטינוס, זה שהוכרז כאוגוסטוס על ידי הצבא, מה עלה בגורלו? הוא הצליח, בכח הצבא, לקבל הכרה כאוגוסטוס של האמפריה הרומית המערבית, ובשנת 324 להשתלט על כל האמפריה ולהפוך לקיסר היחיד, עד למותו בשנת 337. בהסטוריה הוא יזכר כמי שהפך את הנצרות מדת נרדפת לדת מותרת, וא"כ אף לדת מועדפת.
הבלוג של שמוליק 