דם על המים – משחק הכדורמים שיצא מכלל שליטה

אוקטובר 1956, הונגריה היא חלק מהגוש הקומוניסטי.  הגוש הקומוניסטי חווה זעזועים קשים, כאשר סטאלין מת, ומחליפו, חרושצ'וב, לא רק שמפסיק את פולחן האישיות של סטאלין, הוא מגדיל לעשות ומגנה את פשעיו.  ההגבלות של הממשלות השונות בגוש הקומוניסטי מתרופפות מעט, והדיכוי ממותן.  קבוצת סטודנטים בהונגריה מפגינה ודורשת את הפסקת התערבותה של ברית המועצות בעניינים הפנימיים של הונגריה, משטר רב מפלגתי והפיכת הונגריה לדמוקרטיה.  למחרת היום צועדים עשרות אלפי מפגינים בבירה בודפשט.  המשטרה החשאית ההונגרית פותחת באש על המפגינים, והמפגינים כתגובה מתנפלים על ניידות משטרה, הופכים אותם ושורפים אותם.  ממשלת הונגריה נאלצת להתפטר, ממונה ממשלה חדשה, ונראה שהיא מתכוונת להיענות לדרישות המהפכנים.  ב- 4.11.56 פולשת ברית המועצות להונגריה, מפזרת את הממשלה וממנה ממשלה חדשה.  במהלך המרד והפלישה הסובייטית נהרגים כ- 2500 הונגרים, נפצעים כ- 13,000 וכרבע מליון הונגרים בורחים מהונגריה.

תחילת המאורעות תפסו את נבחרת הכדורמים של הונגריה במחנה אימונים בהרים מעל בודפסט.  הם יכלו לשמוע את היריות ולראות את ההפצצות, אך מיד עם תחילת המאורעות הם נלקחו למחנה אמונים בצ'כסולובקיה, ולמעשה הם הבינו את היקף המאורעות רק כאשר הגיעו לאוסטרליה על מנת להשתתף במשחקים האולימפים.  המשחקים האולימפים החלו ב- 22.11, כשבועיים וחצי לאחר הפלישה הסובייטית להונגריה.  במשחק חצי הגמר מצאה את עצמה נבחרת הונגריה, שהיתה האלופה האולימפית במשחקים הקודמים (הלסינקי 1952), מתמודדת נגד נבחרת ברית המועצות, אותה ברית המועצות שפלשה להונגריה שבועות ספורים קודם לכן.  האווירה במשחק היתה מתוחה וטעונה.  ההונגרים היו תאבי נקמה ברוסים, והרוסים, שמן הסתם רצו גם הם לעלות למשחק הגמר, רצו גם הם לנצח בכל מחיר.  הקהל אהד ברובו הגדול את ההונגרים.  ההונגרים החליטו בהחלטה מודעת לקלל את הרוסים ולעצבן אותם, על מנת שהם יאבדו את העשתונות.  התוכנית שלהם הצליחה, ומרגע לרגע המשחק הפך ליותר ויותר ברוטלי.  לא פחות מחמישה שחקנים הורחקו.  שני הצדדים בעטו והיכו אחד את השני.  הקפטן ההונגרי נתפס כאשר הוא מכה את אחד השחקנים הרוסים, אך השיא היה כדקה לפני סוף המשחק.  הונגריה כבר הובילה 4:0 כנגד הרוסים, כאשר השחקן הרוסי ולנטין פרופוקוב הנחית מכת אגרוף לפרצופו של הכוכב ההונגרי ארווין זאדור, מכה שגרמה לחתך מדמם מתחת לעינו.  זאדור נאלץ לעזוב את הבריכה, והקהל החל להשתולל.  המארגנים נאלצו לבקש מהמשטרה להכנס לאולם, ולהפסיק את המשחק.  המשטרה גם נאלצה ללוות את הנבחרת הרוסית ולהגן עליה מפני הקהל הזועם. למרות שהמשחק הפסיק כדקה לפני הזמן, הונגריה הוכרזה כמנצחת ועלתה לגמר.  המשחק, שידוע בשם "משחק הדם במים" נחשב למשחק הכדורמים המפורסם ביותר בעולם, ולמעשה הוא מאפיל על משחק הגמר, שבו ניצחה הונגריה את יוגוסלביה.  אגב, בשל הפציעה נאלץ זאדור לראות את משחק הגמר מהספסל, ובראיונות הרבים שהוא נתן מאז אותו משחק הוא סיפר שהיתה זאת השעה המתסכלת ביותר בחייו. שחקני הונגריה היו מאושרים על הישגם, וראו בכך סוג של נחמה לאחר המאורעות הקשים בארצם.  יחד עם זאת, כמעט חצי משלחת אולימפית העדיפו לבקש מקלט מדיני באוסטרליה או במדינה אחרת, ולא לחזור למשטר המדכא בארצם.  בין השחקנים שלא חזרו היה גם ארווין זאדור, הכוכב של אותו משחק, גם במובן הספורטיבי (הוא הבקיע שני גולים מתוך הארבעה שנבחרת הונגריה הבקיעה), וגם משום שהתקרית בה הוא חטף מכת אגרוף היא זאת שנתנה למשחק את שמו.  לאחר סיום המשחקים האולימפים קיבל זאדור מקלט מדיני בארה"ב.  הוא עבר להתגורר בקליפורניה, שם הוא חי עד למותו בשנת 2012.  בארצות הברית הוא עסק באימון, ושם הוא אימן שחיין יהודי צעיר, שיהפוך גם הוא לאגדה. שמו היה מארק ספיץ.