רובינו, כשאנחנו שומעים את השם "מצדה" חושבים על הקנאים, על בן יאיר, אולי על יוסף בן מתתיהו, אבל מתעלמים מהרומאים בסיפור. אבל האמת היא שמצדה היא אתר מפתח בהבנת הצבא הרומאי. הסיבה העיקרית לקבלת תואר אתר מורשת עולמית, לא היה סיפור ההתאבדות, אלא העובדה שבמצדה השתמרה להפליא מערכת מצור רומית. באירופה מערכות המצור נבנו מעצים, כך שפיסית הן התכלו. בנוסף, ברוב המקומות התיישבו אנשים ששדדו את מה שלא התכלה או פשוט העלימו אותו. במצדה אין עצים, והרומאים נאלצו לבנות מערכת מצור מאבן, שלא מתכלה. אף אחד גם לא התיישב במקום לאחר נפילתו לידי הרומאים, פרט לחיל ממצב קטן ולנזירים ביזנטים, שלא היה להם צורך, או סיבה, וכנראה גם יכולת להרוס את כל מערכת המצור הרומית. התוצאה היא, כפי שכתבתי, מערכת מצור רומית משומרת להפליא, ומן הסתם כל סטודנט בכל אוניברסיטה בעולם, שלומד על הצבא הרומי וכיצד הוא צר על אויביו, זוכה לראות את התמונות של מערכת המצור הרומית. הפוסט הראשון שלי בקטגוריית בלוג הצילומים מוקדש למערכת המצור הרומית.

תמונה במדרגות העולות מהמבואה של מצדה לכיוון הרכבל. התמונה היא שחזור די מדוייק של מצדה ומערכת המצור הרומי המקיפה את האתר. התמונה בשטח יותר גדולה וכוללת גם את הצד המערבי של מערכת המצור (בתמונה הבאה). אפשר לראות בחזית התמונה את מחנה ח' על הר אלעזר, דרומית למצדה. המתקן העגול מימין למחנה, זה ככל הנראה, מכלאות לסוסים. כן, היו שם גם פרשים. אפשר לראות את הדייק שמקיף את מצדה מימין (בשטח ממזרח) ושלושה מחנות נוספים. המחנה שנמצא על הדייק (השמאלי בין השלושה) הוא מחנה א' היום הוא ממש מתחת לרכבל. מימינו ניתן לראות חלק ממחנה ב' המחנה הגדול ביותר, ששירת את הלגיונרים, ומעליו את מחנה ג', מחנה קטן יותר של כח העזר, אוקסיליה. מה זה אוקסיליה? האזרחים הרומים שירתו בלגיונות הרומים, ובאוקסיליה שירתו אנשים מהפרובינקיות השונות. האוקסיליה היו מאורגנים לפי לאומים, למשל היספאני שירת באוקסיליה של היספנים וכן הלאה. בתקופת הקיסרות הרומית כל לגיון היה מלווה גם באוקסיליה, ממש כשם שכוחות היבשה של צה"ל מלווים בחיל אויר. במערכת המצור הרומאית יש 8 מחנות: שני מחנות גדולים של לגיונרים ושישה מחנות קטנים של אוקסיליה. חמישה מחנות בנויים ממש על הדייק, כולם של האוקסיליה. שתי המחנות של הגליונרים הם מחנות לוגיסטים ופיקוד, והם אינם צמודים לדייק. אני ארשה לעצמי להיות מעט וולגארי ולהגיד שעל זה היינו אומרים בצבא שיש דרג ויש זרג. בתמונה ניתן לראות את מחנה ב' (בחלקו) ומולו בגדה הנגדית של הנחל, את מחנה ג' שהוא המחנה היחיד של האוקסיליה שלא בנוי על הדייק. התפקיד שלו היה לשמור על שביל הנחש, שבתקופה הרומית הגיע פחות או יותר למקום המחנה. מחשבה שעלתה לי בראש רק כשעברתי על התמונות, אבל לא חשבתי עליה בשטח, היא שיתכן שהחיילים גם תצפתו על הערוץ של נחל מצדה למנוע בריחה דרכו.

______________________________________________________

החלק השני, המערבי של התמונה. כאן ניתן לראות את הסוללה שבנו הרומאים, ודרכה הם פרצו אל ההר, את הדייק ואת מחנה ו', שהיה המחנה השני של הלגיון (כזכור, שאר המחנות היו של כח העזר, האוקסיליה). ניתן לזהות גם את מחנה ה', שמשולב בדייק והיה המחנה הקרוב ביותר לסוללה.

______________________________________________________

תמונה מויקיפדיה (כעיקרון כל תמונה שאני לא מציין מקור היא תמונה שאני צילמתי), המתארת מבנה בסיסי של מחנה לגיון רומי. במרכז מסומן בספרה 1, עומד הפרנציפיה, המפקדה של הלגיון (במחנה קבע זה יהיה מבנה, במחנה זמני זה יהיה אוהל. הדבר נכון לכל המבנים במחנה). צמוד אליו, לא מסומן בתרשים, יהיה הפרטוריום, מגורי המפקד של הלגיון. במחנה הלגיון יהיו שני רחובות המצטלבים ביניהם, וכל רחוב ימתח בין שני שערים בחומות המחנה. לרחובות ולשערים שמות קבועים. הרחוב הנמתח בציר מזרח מערב הוא ויה פרטוריה, והוא ימתח בין השער שנקרא פורטה פרטוריה, שהוא השער הראשי, לשער הנגדי לו, שנקרא פורטה דקומנה, שער אחורי בלטינית. הרחוב השני שיהיה בתשעים מעלות לויה פרטוריה, בציר דרום צפון, הוא ויה פרינצפליס, וגם הוא נמתח בין שני שערים.

______________________________________________________

תמונה מהמוזיאון במצדה, אוהלי הלגיונרים במחנות. במחנות הלגיון הרומי נמצאו שרידי מבנים ארוכים שבהם יש מעין חדרים בצורת ח'. ז"א קירות משלושה צדדים, וצד אחד היה ללא קיר. אלה היו מגורי החיילים. בכל אוהל (או במקרה של מחנה קבע בכל חדר) גרו שמונה חיילים שנקראו קונטבריה, אם תרצו המקבילה לכיתה בצה"ל. 100 חיילים היוו קנטוריה, עשר קנטוריומים היו קוהורטה (כשש מאות חיילים, אפשר להקביל לגדוד), ובלגיון היו עשר קוהורטות, ז"א שבלגיון בתקן מלא היו 6,000 חיילים. המדובר הוא בלגיונרים, לא בחיילים של האוקסיליה.

______________________________________________________

פסל במזיאון מצדה של שני לגיונרים בציוד מלא. הלגיונרים היו למעשה אגרוף הברזל של רומא. הם עברו אימונים מפרכים, וכאשר לא נלחמו ולא עברו אימונים הם הפכו למעין מע"ץ וסללו כבישים או בנו אמות מים. מספר דוגמאות לכך מהארץ הן אמות המים של קיסריה עם הסמל של ההלגיון העשירי, ובית היוצר ללבנים ואריחים של הלגיון העשירי בבנייני האומה. האימונים של הלגיונרים היו קשים מאוד, והם אומנו, שלא לומר אולפו לעבוד במסגרת הקנטוריה כאיש אחד. לפי סימנים מוסכמים של הקנטוריון, הם היו עורכים תמרונים שונים, למשל מסתובבים לצד זה או אחר, מתאספים מתחת למגן וכד'. הם לא היו אמורים להפעיל מחשבה וליזום, אלא פשוט למלא בקפדנות את הוראות הקנטוריון. הציוד שלהם כלל את המגן, קסדה ושריון, חנית הטלה וחרב שנקרא גלאדיס. המגן (סקוטום) היה גדול ומלבני והיווה כלי חשוב בהתקדמותם כקבוצה. אחת התרגולות היתה מבנה קרב שנקראה טסטודו (Testudo), מילולית צב, שמשמעותה היתה התלכדות הלגיונרים כך שהמגנים של השורות והטורים החיצוניים צמודים אחד לשני, ושל החיילים בתוך המבנה מורמים ומגנים מפני חיצים. החרב גלאדיוס, נתנה לגדליאטורים את שמם. הסנדלים שלהם נקראו קליגה (Caliga), וזה מקור המילה העברית קלגס. זה גם מקור כינויו של הקיסר קליגולה, שכילד היה אביו מלביש אותו במדי צבא. משמעות השם קליגולה זה קליגה קטנים.

______________________________________________________

אריג צמר גאלי. מה לאריג הגאלי ולמצור? מדובר בשרידים של סאגום, מעיל צבאי מגאליה (צרפת של ימינו). הלגיונרים היו אזרחים רומאים, אבל האוקסיליה היו תושבי הפרובניקיות. ככל הנראה מדובר על שריד של הסאגום של אחד מחיילי האוקסיליה מגאליה.

______________________________________________________

כלים נבטים שנמצאו שרומזים גם הם על אוקסיליה שמוצאים מהפרובינקיה ערביה.

______________________________________________________

צילום של מחנה ב' מהר אלעזר. ניתן לראות את המתאר הריבועי שלו. בנוסף קל לזהות את הויה פרינציפליס שנמתחת בחלקו המזרחי, וחלק מהויה פרטוריה. עוד דבר מעניין הוא שהחלק הקרוב למלמה אינו בנוי. החוקרים מעריכים שלא כל הקוהרטות (מזכיר, כל קוהורטה זה 600 חיילים, או שישה קנטוריומים) הגיעו למצדה, חלקם נשאר בירושלים ובשאר ארץ ישראל. זה לא מנע מהרומאים לשמור על הצורה הכללית של המחנה, אבל פשוט לא לבנות את המגורים עבור הקוהורטות שלא השתתפו במצור על מצדה. מדוע הקים הלגיון מחנה דווקא בצד המזרחי של מצדה, בעוד שנקודת הפריצה היתה בצד המערבי? המחנה הזה היה, ככל הנראה, מחנה לוגיסטי. אלפי חיילים השתתפו במצור, וצריך היה לדאוג להם למים ולמזון. אפילו מספר פריטים של ציוד רפואי נמצאו במחנה הזה, מה שרמז שהיה שם סוג של בית חולים שדה. בניגוד למקובל במרבית המחנות הרומים, הויה פרטוריה לא היה השער הקרוב לחזית (השער המערבי שקרוב למצדה) אלא השער המזרחי, המרוחק ממצדה, שדרכו התקבלה אספקה. חלק גדול מהאספקה הגיע מהצד הירדני של ים המלח, ככל הנראה עקב פשטות השינוע בדוברות לעומת השינוע בשיירות של בהמות משא (מפלס הים גם היה הרבה יותר קרוב למצדה מבימינו).

______________________________________________________

המחנות הרומים במצדה היו מחנות זמניים, ז"א פילסו את השטח עבור המבנים, שמו מספר נדבכים מאבן ומעל אוהלים. זאת הסיבה שהמחנות נראים לעין בלתי מקצועית לא יותר מגלי אבנים. הארכיאולוגים שמשווים את המבנה של המחנה עם מה שידוע לנו על מבנה של מחנה רומי, בשילוב עם ממצאים שונים, מצליחים לזהות את הפונקציות השונות של כל "גל אבנים" שכזה. כן אנו רואים שרידי מבנה אפסידלי שהוא הסקולה – מעין מועדון הקצינים

______________________________________________________

עוד פער לא יאמן בין גל אבנים לבין מה שמסתתר מאחריו. זהו חלק מבלוק הפרטוריה, מגורי מפקד הלגיון, ובחדר הזה שמרו את הנסים של הלגיון ופסל הקיסר. הניסים ופסל הקיסר היו תמיד במחנה בו ישן מפקד הלגיון. כזכור, כתבתי שהיו שני מחנות גדולים של הלגיון, מחנה ב', קרוב לכביש הגישה של ימנו ומחנה ו' מערבית למצדה. במחנה ו' אין חדר ניסים, ולכן מעריכים החוקרים שמפקד הלגיון העשירי, ישן במחנה ב'. שימו לב שהאבנים בצד ימין גבוהות יותר. זה לא מקרי, שם היה הפודיום, ושם עמד מפקד הלגיון כאשר דיבר אל החיילים.

______________________________________________________

כאן גר בכיף לוקיוס גאיוס סילבה, מפקד הלגיון העשירי בזמן מצור מצדה. אני לא מתחייב על הכיף אבל כן, זהו מבנה המגורים של סילבה, מפקד הלגיון. במקום נמצאו גם שברי זכוכית עדינה, שרומזים על כלי אוכל שאינם בדיוק מסטניג צבאי.

______________________________________________________

מבט על נוף הבתרונות של החואר מהר אלעזר. 

______________________________________________________

בהמשך הטיפוס על הר אלעזר (ההר דרומית למצדה), הגענו לדייק שבנו הרומאים. ניתן לראות בצד ימין של התמונה את הדייק. למרגלות המקום בו היינו, ממש מתחת לכבלים של הרכבל, ניתן לראות את שרידי מחנה א', המחנה היחיד ששוחזר. המחנה היה מחנה של האוקסיליה (חיילי כח העזר) שכמו מרבית מחנות האוסיליה, שולב בדייק עצמו (מה שרומז שהאוקסיליה היה אחראי על יישום המצור). ניתן לראות את הדייק שממשיך כמה עשרות מטרים צפונה, נקטע בנחל מצדה וממשיך בצד השני של הנחל. בזמן המצור הדייק לא נקטע, אלא נבנה על מעין גשר. עם השנים השטפונות שטפו את הגשר ואת הקטע הזה של הדייק. מימין (מזרח) לדייק, על הגדה הרחוקה של נחל מצדה רואים את שרידי מחנה ג', המחנה היחיד של האוקסיליה שלא נבנה על הדייק. המחנה הזה שמר על שביל הנחש שבתקופה הרומית החל שם. משהו שחשבתי עליו רק כשעברתי על התמונה היה שיתכן והמחנה הזה גם תצפת על הנחל. בצד ימין של התמונה ניתן לראות את הקצה של מחנה ב' שעליו כבר כתבתי בתמונות קודמות. 

______________________________________________________

)זום אין על מחנה א' (המחנה היחיד ששוחזר, ונמצא ממש מתחת לרכבל. 

______________________________________________________

תמונה מהמשך הטיפוס על הר אלעזר, כעת ניתן לראות במלואם את מחנה א' המשוחזר, מחנה ב' של הלגיון, ומחנה ג' ששמר על פתח שביל הנחש (ואולי גם על הנחל), ואת הדייק שממשיך צפונה. 

______________________________________________________

מבט מזרחה מהר אלעזר מראה את נוף הבתרונות של חוואר, מה שהיה פעם מיצר לינץ' והיום למעשה זה היבשה שחוצצת בין האגן הצפוניי לאגן הדרומי של ים המלח (שאליו נשאבים מים מהאגן הצפוני על ידי מפעלי ים המלח), ומאחור, בשטח ירדן את הרי מואב. 

______________________________________________________

זום אין על מחנה ג' מהר אלעזר.

______________________________________________________

קצת קשה לראות, ואין ספק שרחפן היה עוזר לי כאן, אבל אלו הם שרידי מחנה ח'. בחזית התמונה ניתן לראות את הנדבכים העליונים של החומה המזרחית
של המחנה, ובעורף התמונה ניתן לראות את החומה המערבית של המחנה, שהיא למעשה חלק מהדייק, שממשיך שמאלה (בשטח זה דרומה). 

______________________________________________________

מבט ממחנה ח' לכיוון המצדה. מעבר לזוית הלא שגרתית על מצדה, נשאלת השאלה מה עושה מחנה בצד השני של נחל מצדה, ומה הסיכוי שמישהו ירד ממצדה לנחל מצדה ויעלה להר אלעזר. למעשה התפקיד העיקרי של מחנה ח' היה לתצפת על מצדה מדרום, משום שבצד דרום היה שביל נוסף לשביל הנחש. היום יש שרידים של השביל בחלקו העליון, ובשבועות האחרונים הוא נפתח לציבור כ"אתגר מצדה". בתקופה הרומית הוא ירד לאפיק נחל מצדה, והחיילים במחנה ח' תצפתו על השביל הדרומי כדי לוודא שאיש לא יברח. במידה והם היו מזהים ברחנים, הם הודיעו באמצעות רצים לחיילי מחנה ז', שהוקם למרגלות הר אלעזר. 

______________________________________________________

טריסטרמית שנחתה מטר ממני.

______________________________________________________

תצפית מערבה ממחנה ח'. ניתן לראות באופק את הר קנאים. 

______________________________________________________

מבט על ראש מפל מצדה והחלון שהוא יוצר. בצד ימין (דרום) המצוק של הר אלעזר, בצד שמאל מצדה. ברקע ניתן לראות את ים המלח ואת הרי מואב. 

______________________________________________________

שרידי מחנה ז'. לצערי, אין לי מושג למה, לא צילמתי את מחנה ז' מהר אלעזר, או לפחות מהירידה ממנו. בחזית התמונה, בצד שמאל ניתן לראות את הדייק. שימו לב שהדייק נראה קטוע, משום ששם עובר ערוץ נחל מצדה. בזמן המצור הרומאים בנו גם כאן גשרון ועליו הקימו את הדייק.
הגשרון והדייק נעלמו עם השנים בשל השטפונות בנחל. שימו לב שהדייק שניגש לשרידי מחנה ז'. מחנה ז' זה המחנה שנועד לחסום אפשרות בריחה ממצדה באמצעות השביל הדרומי. 

______________________________________________________

תצפית על מצדה ממחנה ז'. מי שישווה את התצפית ממחנה ז' לתצפית ממחנה ח' יבין את ההגיון שבהצבת מחנה ח'. מחנה ח' רואה את כל הצלע הדרומית של מצדה, אבל ללא כלי נשק ארוכי טווח, בוודאי ללא כלי נשק מדוייקים ארוכי טווח, שטרם הומצאו בימים הללו, לא ניתן היה לפגוע בברחנים על ידי ירי ממחנה ח'. לעומת זאת, מחנה ז' קרוב יותר למצדה, אבל התצפית שלו פחות טובה. 

______________________________________________________

זוכרים את השלדים שסיפרתי שהתגלו במערות הדרומיות של מצדה? אז הרב גורן החליט שמדובר בשרדי גופות הקנאים, ובשנת 1969 ארגן למנוחים הנכבדים הלוויה צבאית רשמית. אי שם בשנת 2000, החליט ארכיאולוג להשתמש בטכנולוגיות שלא היו קיימות בשנות השישים, ובדק את ה- DNA של מספר עצמות. המסקנה היתה שלא מדובר ביהודים אלא בסקיתים (שבטים נודדים שמקורים בערבות רוסיה). מכיון שבמצדה לא היתה התיישבות לאחר נפילתה (מלבד נזירים בינזטים וחיל מצב רומי), סביר להניח שהרב גורן ניהל הלוויה של חיילים יחידה סקיתית שהיו בעצם חלק מהאוקסיליה שתחזקה את המצור. 

______________________________________________________

הכרית של הקבר שעליה נכתב "מגיני מצדה". 

______________________________________________________

הארמון הצפוני כפי שנראה מקברי הקנאים/סקיתים 

______________________________________________________

מבט על בורות המים ההרודיאנים מקברי הקנאים/סקיתים. 

______________________________________________________

מבט על הסוללה משביל הרץ. שביל הרץ הוא שביל שקישר בין מחנה ב' שממוקם מזרחית למצדה, למחנה ו' שנמצא מערבית למצדה. השביל לא היה שביל לוגיסטי, הוא לא התאים לבהמות משא. הוא היה שביל עבור רצים, וככל הנראה מפקד הלגיון העשירה, סילבה, השתמש בו כדי לעבור בין מחנה ב' בו ישן, לבין מחנה ו' שהיה קרוב למוקד החשוב ביותר שלו, הסוללה. על מחנה ו' אדבר בעוד מספר תמונות. בתמונה ניתן לראות שהסוללה אינה חלק טבעי מהנוף והיא "מודבקת" להר. הסוללה נבנתה מארגזי עץ שמולאו בסלעים ומעל כל זה שפכו עפר מהודק. על הסוללה הציבו מגדל מצור שבחלקו התחתון היה איל מנגח, ושם שברו את חומת מצדה ומהפירצה הזאת פרוצו פנימה להר. 

______________________________________________________

תמונה נוספת של הסוללה, הפעם עם פחות זום, ניתן לראות גם את הדייק שמקיף את מצדה ממערב. 

______________________________________________________

מבט על הארמון הצפוני והנוף צפונית למצדה מחלקו העליון של שביל הרץ. בתחתית התמונה אפשר לראות את הנדבך העליון בדייק הרומי.

______________________________________________________

תמונה של מחנה ו' שנלקחה מויקיפדיה. הסיבה היא שלא עלינו על המצדה, ולכן לא היתה לי אפשרות לצלם את המחנה מלמעלה. מחנה ו' היה המחנה השני של הלגיון (שאר המחנות היו מחנות של האוקסיליה). המחנה הזה היה קרוב יחסית לסוללה, ולכן החוקרים מעריכים שסילבה (מפקד הלגיון העשירי בזמן המצור על מצדה) היה מגיע לכאן כדי לפקד על בניית הסוללה, וההגנה עליה ועל הבונים. אם השערות החוקרים נכונות, זה אומר שסילבה היה עולה בבוקר ממחנה ב' למחנה ו', ויורד בערב כדי לישון במחנה ב'.
לאחר כיבוש מצדה, ננטשו שאר המחנות ורק במחנה ו' נותר חיל מצב קטן. חיל המצב לא נזקק למחנה גדול, ולכן בנה את החומה הפנימית, הנראית בברור בפינה השמאלית העליונה (הדרום מערבית בשטח). בעצם הוא בנה מחנה בתוך מחנה. בתחתית התמונה רואים את הדייק שעלה גם הוא ופנה ימינה (דרומה בשטח) כדי להקיף את מצדה ממערב. מעל הדייק אפשר לראות מה שנראה מעין עיקול בחומת המחנה. זהו השער המזרחי של המחנה. השערים של המחנות נראו כמעין פתח כשצלע אחת חוסמת אותו חלקית, על מנת להכריח את מי שנכנס להאט ולחשוף את צד ימין, משום שהמגן מוחזק בצד שמאל. 

______________________________________________________

השער הצפוני של מחנה ו' כפי שנראה מחלקו העליון של שביל הרץ. 

______________________________________________________

תמונה של מצדה תוך כדי הירידה בשביל הרץ. מימין ניתן לראות את הסוללה. 

______________________________________________________

צילם של מחנה ד' משביל הרץ. ניתן ראות את הדייק שנקטע בערוץ נחל. כאן באזור הזה, הדייק פונה ימינה (מערבה), ומטפס אל הצד המערבי של מצדה. מחנה ד' שמר על שביל הרץ והצומת שהובילה לעין גדי. מעל המחנה (בשטח מזרחית אליו) ניתן לראות שרידים של מכלאה או אורווה. 

______________________________________________________

מבט נוסף על מצדה מזוית לא שגרתית, הפעם ממחנה ד', שנמצא צפונית מזרחית להר. 

______________________________________________________

חזרנו עם שביל הרץ לאזור החניה של מצדה. קצת לפני סוף השביל צילמתי את החומה הדרומית של מחנה א' (ממש מתחת לכבלים של הרכבל), ואת הדייק שיורד ממחנה א' לכיווני. 

______________________________________________________

בדרך הביתה צילמתי את התמונה של ים המלח והרי מואב המוארים באור השקיעה.