תקופות של מעבר, חוסר יציבות ושינויים דרמטים, מניבים לא פעם ולא פעמיים פרקים מעניינים בבולאות. כך גם בהסטוריה שלנו, הפרק שקדם בשבועות ספורים להקמת המדינה והנפקת בולי דואר ישראלים. החל מחודש ינואר 1948, כארבעה חודשים לפני הקמת המדינה, החל המנדט לצמצם את שרותי הדואר האזרחיים בארץ ישראל. הצמצומים הראשונים היו פחות מורגשים ורלוונטים, כך למשל בינואר לא ניתן היה לבטח את דברי הדואר שנשלחו, אך ככל שהתקרב מועד סיום המנדט החלו ההגבלות להיות מורגשות יותר ויותר. למרות שבאופן רשמי החלו הבריטים לסגור את בתי הדאר באזורים המרוחקים בשני למאי, ובערים הגדולות בחמישי למאי, בפועל היו בתי דואר שנסגרו כבר לפני כן, עקב בעיות בטחון. כך למשל, בנהריה שהיתה תחת מצור, הופסקו שרותי הדאר המנדטורי כבר באמצע מרץ, כחודשיים לפני הקמת המדינה. מנהלת העם החליטה למלא את החלל שנוצר ולהפעיל את שרותי הדאר עוד בטרם קמה המדינה. באיזה בולים ניתן היה להשתמש? בבולי קק"ל שהוסבו לבולי דאר. קק"ל החלה להנפיק בולים כבר בשנת 1901, והנפקות אלה נמשכות עד ימינו אנו. הבולים הללו אינם בולי דאר, אלא דרך לגיוס כסף. יהודים ותומכים מכל העולם היו נוהגים לקנות את הבולים הללו כדרך לתמוך בקק"ל, אך לא היה להם כמובן שימוש מעשי. אחד מזכרונות הילדות שלי הוא בול קק"ל שהודבק על תעודות השליש של בית הספר (ואני כולה בן 52). מנהלת העם קבלה מקק"ל סטוק של בולים, והחתימה אותם בחותמת בעלת מילה אחת "דאר". היו שני מרכזים שבהם הסבו את בולי קק"ל לבולי דאר: תל אביב וחיפה. בתל אביב השתמשו בחותמת סגולה או אדומה, ובחיפה בחותמת שחורה בעלת כיתוב דק יותר, והמילה "דאר" היתה מוקפת בעגול שחור. הבולים הללו היו בשימוש תקופה קצרה מאוד, מתחילת מאי עד ל- 22.5, כשישה ימים לאחר הנפקת בולי "דאר עברי", שעליהם כתבתי בפוסט הקודם. אגב, שרותי הדאר של מנהלת העם קיבלו גם את בולי המנדט, אך רק עד להקמת המדינה. לאחר הקמת המדינה (ליתר דיוק החל מה- 16.5, משום שהמדינה הוכרזה אחר הצהרים של יום שישי 14.5), בולי המנדט כבר לא היו בתוקף.

בולי קק"ל שהוסבו לבולי דואר. הבול הימני הוסב בחיפה, והבול השמאלי בתל אביב.