מרץ 1948. בארץ ישראל משתוללת מלחמה בין הישוב היהודי לערביי ארץ ישראל. הבריטים עסוקים באריזת מזוודות והתקפלות מכאן. ב- 15 למאי אמור משטר המנדט לפקוע, ובו ביום צפויה פלישה של צבאות ערב. הישוב היהודי, במקביל לניהול המלחמה גם מתכונן ליום שאחרי המנדט הבריטי, ליום שבו יהיה עליו לנהל מדינה, המדינה היהודית הראשונה לאחר 2000 שנה. אחת הבעיות שאיתן מתמודדים היא שרותי הדואר. שרותי הדואר המנדטורים כבר מתקשים לתפקד עקב הלחימה בארץ, החל מאפריל הבריטים סוגרים בהדרגה את שרותי הדואר ברחבי הארץ, ולכולם ברור שלכל המאוחר עם פקיעת שלטון המנדט, שרותי הדאר יפסקו לחלוטין. מוקמת וועדה שתפקידה למצוא דרך להפעיל את שרותי הדאר. אחת ההחלטות של הוועדה היתה להנפיק בולי דאר חדשים עבור המדינה שתקום. אני מדלג על כל הבעיות של היעדר הציוד להדפסת בולים והחשאיות הגמורה שננקטה מחשש שהבריטים או הערבים יסכלו את הדפסת הבולים, ומדלג לעיצוב הבולים. מישהו מציע שעל הבולים יודפסו מטבעות עתיקים שהונפקו במהלך מרד החשמונאים ומרידות היהודים ברומאים. הצעתו מתקבלת, משום שמדובר הן בסמלי ריבונות יהודים והן במלחמות על עצם הריבונות היהודית, מה שהישוב היהודי חווה באותם ימים ממש. לאחר מכן קולטים שיש עוד שתי בעיות. הראשונה, לא ברור מה יהיה המטבע של המדינה החדשה. הפתרון היה להנפיק בולים שיהיו אמנם בעלי ערך נקוב, אבל ללא שם או סימון מטבע אלא מספר בלבד. הבעיה השניה כבר היתה יותר קשה לפתרון. איש לא ידע איך תיקרא המדינה החדשה. איך אפשר להנפיק בולים ללא שם המדינה? זה אולי המקום לספר שיש מדינה אחת בעולם שאינה מציינת את שמה על בולי הדאר שלה, וזאת בריטניה. הסיבה לכך היא פרוזאית למדי: היא היתה המדינה הראשונה בעולם שהנפיקה בולי דואר, ולכן לא ראתה שום צורך לציין שהבולים הונפקו על ידה. אם יש עוד מדינות שמאז 1840 מחקים את בריטניה, שיואילו בטובן לציין שאלו הבולים שלהם. למרות שהבריטים לא טורחים לכתוב את שם המדינה על הבולים שלהם, הם כן מדפיסים צללית של המלך או המלכה על פינת הבול. טוב, ברור שהבולים הראשונים של המדינה העברית שתקום במאי 1948 לא ישאו את צלליתו של הוד מעלות ג'ורג' השישי. הרי כל הרצון זה דווקא להתנתק ממנו ומשלטונו. הפתרון היה יצירתי למדי. במקום שם המדינה הודפסו על הבולים המילים "דאר עברי". עד היום אלו הם הבולים הישראלים היחידים שלא נושאים עליהם את שמה של מדינת ישראל. ביום שישי 14.5.48 התכנסה מועצת העם הזמנית בבניין מוזאון תל אביב בשדרות רוטשילד, והכריזה על הקמת מדינת ישראל. יומיים לאחר מכן, ביום ראשון 16.5 הוצעו כבר בולי המדינה החדשה למכירה בסניפי הדואר השונים. הציבור הגיב בהתלהבות לחידוש הזה, וכבר ביום הראשון למכירתם נמכרו לא פחות משניים וחצי מליון בולים, וזה בזמן שהיישוב היהודה כלל שש מאות אלף איש בלבד, ולירושלים הנצורה (ולאזורים אחרים שהיו תחת מצור) הגיעו הבולים באיחור ניכר.