הנוסע בכביש 40 יוכל לראות בסמוך לכניסה הצפונית ללוד (הכניסה ללוד העתיקה ולאזור התעשיה) גשר ישן. זהו גשר לוד, או בשמו הערבי גשר ג'ינדאס. ניתן לראות את הגשר כמה עשרות מטרים דרומית לצומת המדוברת, מערבית לכביש 40, כאשר מעליו עובר כביש 434, או רחוב אבא הלל סילבר. (מי שמגיע מכיוון כביש מס' 1 יראה את הגשר בצד ימין, כמה עשרות מטרים אחרי הצומת) שם הצומת מתייחס גם הוא לגשר, "צומת גשר לוד". מה המיוחד בגשר? מדוע לקרוא לצומת על שם גשר ישן העובר מעל נחל איילון, כשבמבט ראשון, גשר הרכבת העובר כמעט מעל הצומת נראה מרשים יותר?
הסיבה לכך היא גילו של הגשר. זהו אחד הגשרים העתיקים ביותר בארץ שעודו פעיל. גילו של הגשר קרוב ל- 740 שנה, וניתן לתארכו על פי הכתובת מעל הקמרון המרכזי של הגשר: "בשם האלוהים הרחמן והרחום ובשם אדוננו מוחמד, תפילת אללה עליו והשלום לו ו[לאנשי] הצחאבה (רעי הנביא הקרובים). אדוננו הסולטאן האדיר, השליט המנצח, עמוד התווך של העולם והדת, בַּיְבַּרְס בן עבדאללה, ציווה עלינו לבנות את הגשר המבורך הזה. [והוא נבנה] בימי בנו אדוננו השליט המאושר המנצח [בשם] הדת בֶּרֶכֶּה חַאן, שהאל ישמור את ניצחונותיהם ויעניק להם מחילה. [הגשר נבנה] בהנהלת העבד הנכנע הזקוק בעיניו לרחמי אלוה, עַלַאא א-דין א-סַוַאק, שאלוהים ימחל לו ולשני הוריו. בחודש הרמאדן שנת שש מאות שבעים ואחת". חודש הרמאדן של שנת 671 להיג'רה חל בשנת 1273. בשני צידי הכתובת מגולפים באבן דמויות אריות, אשר ספק מוחצים ספק משחקים בבעל חיים קטן, ככל הנראה עכבר או חולדה. האריה היה סימלו של בייברס, העכבר מייצג את אויביו של בייברס, והתבליט מרמז על הצפוי להם. במדריך ארץ ישראל החדש כתוב שהעכבר אינו
מסמל אויב חסר זהות, אלא הוא לא פחות מאשר גִי דֶה לִיזִינְיַן, מלך קפריסין וירושלים. אומנם קטנתי מלהתווכח עם מדריך ישראל החדש, אך גי דה ליזינין היה שוכן עפר כבר משנות התשעים של המאה ה- 12, כ- 65 שנה לפני עלייתו לשלטון של בייברס, כך שפרשנות זו אינה באה בחשבון. יתכן שמדובר באיג השלישי, מלך ירושלים וקפריסין, בעת הקמת הגשר, אך יותר סביר, לדעתי, שמדובר בצלבנים באופן כללי, או אויביו של ביברס בכללם. אגב, אל תתנו לתואר מלך ירושלים להטעות אתכם. שנים רבות לפני שנת 1273 כבר היתה ירושלים תחת שלטון האיסלם, אך המלכים הצלבנים האחרונים, שכבר לא שלטו על ירושלים, וצאצאיהם (שלא שלטו על כל טריטוריה בארץ ישראל) שמרו על התואר. עד היום אחד מתאריו של מלך ספרד הינו מלך ירושלים. יתכן שהאריות יראו לכם מוכרים, הסיבה לכך היא שאריות דומים מגולפים בשער האריות, והם שנתנו לשער את שמו.
אך בואו נחזור לגשר. בדעת מיעוט, אולי אף בדעת יחיד, טוען פרופסור רוני אלנבלום שהגשר קדום יותר, ונבנה למעשה על ידי הצלבנים. את מסקנתו הוא מבסס על העובדה שבנדבכים הנמוכים של הגשר, אלא השקועים בבוץ, התגלו צלבים. לשיטתו, לא יתכן שהצלבים הללו נחקקו על ידי השלטון האיסלמי, ולכן מקימי הגשר חייבים להיות הצלבנים שקדמו להם, והכתובת על ראש הגשר אינה יותר מ"גניבת קרדיט" על ידי השלטון הממלוכי, שלכל היותר שיפץ את הגשר.
"נו באמת" מגחכים מתנגדיו. "הרי מדובר באבנים שנלקחו מאתר נוצרי שנחרב, סביר להניח מכנסיית גאורגיוס הקדוש. אילו באמת הצלבנים היו מקימים את הגשר הם היו ממקמים את הצלבים במקום בולט, שניתן יהיה לראותם מהדרך, בודאי לא בתחתית הגשר, במקום שיוסתר על ידי המים והסחף".
אם כך מי בנה את הגשר, הממלוכים או הצלבנים? כל הנראה הממלוכים. הרוב המוחלט של הארכיאולוגים לא השתכנע מטיעוניו של פרופסור אלנבלום. הגשר דומה לגשרים ממלוכים אחרים שנבנו ברחבי האמפריה (לדוגמא יבנה וקהיר), אך אינו דומה ולו לגשר צלבני אחד. בנוסף, לא ידוע על אף מקום בו ביברס טען טענת כזב כאילו הוא בנה אותו.
חדי העין מביניכם יכולים להבחין בעיבוי אומנות הקמרון המרכזי באמצעות מבנים דמויי פירמידות הפוכות, שקודקודן פונה נגד כיוון זרימת המים. מבנים אלה אמורים לפצל את זרימת המים, ולהגן על הגשר. לאלה המחייכים בלגלול על הסכנה הטמונה בזרימת נחל האיילון, אזכיר שבחורף הזרימה של הנחל מגיעה לעוצמות מרשימות. מספיק להיזכר כיצד אותו הנחל ממש, הציף את נתיבי איילון בשנות התשעים, וההצפות נפסקו רק לאחר הגבהת גדותיו. יתכן שהגנה זו מפני הזרימה מסייעת לגשר לשרוד כבר כמעט 740 שנה (!). גיל הגשר מרשים אפילו יותר כאשר חושבים על כך שבזמן שהוא נבנה ותוכנן, לא היו בנמצא מכוניות, בודאי שלא משאיות כבדות, ואילו היום בגילו המתקדם, עוברת עליו תנועה משמעותית של מכוניות ומשאיות. אומנם סביר להניח שלא אהיה בסביבה לבדוק זאת, וכן שמישהו אחר יכתוב את הבלוג (ואולי גם חלק מהקוראים יתחלפו), אבל כמה גשרים שמע"ץ בונה היום יעמדו על תילם בעוד 700 שנה?
הבלוג של שמוליק 